כשאנשים מתחילים ליצור תוכן ברשת, הרבה פעמים הם שואלים את עצמם:
"האם לפרסם מדי פעם תוכן שהוא מעבר לנישה שלי?"
"האם לשתף את הקהל בחיים האישיים שלי?"
"ואולי גם בקשיים, שיעורים ואתגרים?"
חוכמת ההמונים אומרת:
"אתה לא מעניין אף אחד!"
כלומר, אנשים רוצים לקחת רק את המידע שהם צריכים, וזהו.
חשבתי לאתגר את זה.
בספרות ובקולנוע, יש שתי סוגים של דמויות:
דמות שטוחה ודמות עגולה.
הדמויות העגולות מהוות בדרך כלל את הגיבורים. אלו דמויות מורכבות, יש להן צדדים שונים של טוב ורע, דברים שהם טובים ולא טובים בהם, אתגרים חיצוניים ופנימיים.
מהצד השני, מטרתה של הדמות השטוחה הוא לקדם את העלילה, להאיר על תכונות מסויימות של הגיבור. הדמות השטוחה מתאפיינת בתכונה אחת דומיננטית, אנחנו לא רואים "מורכבות" באישיות שלה. (תחשבו על דמויות כמו "הבוס הרע" או "מלכת הכיתה היפה").
אז…
אם אנחנו משתפים רק ידע שקשור ישירות לנישה שלנו,
מבלי לשתף מדי פעם גם דברים אחרים,
במקום להיות הפרוטגוניסט של הסיפור שלנו – אנחנו יוצרים דמות שטוחה!
הגולש אמנם יקרא את הבלוג שלנו ויקח ממנו את המידע שהוא חיפש,
אבל אחרי שהוא לקח את המידע הזה – אין לו סיבה לחזור.
מהצד השני, הרבה יוצרים שאני עוקבת אחריהם באדיקות כיום- מצאתי אותם כדי לקבל מידע כלשהו, ונשארתי כי התחברתי לאישיות שלהם, לסגנון, לערכים.
במילים אחרות…
המטרה של מיתוג אישי הוא לא רק ליצור "אוטוריטה",
אלא גם ליצור חיבור בינאישי.
ובגלל שאנשים לא מתחברים לדמויות שטוחות -
מיתוג אישי מהסוג הזה פשוט לא עושה את העבודה.
מה דעתכם?