שיחת דיאגנוסטיקה שיווקית

שיחת ייעוץ בת 40 דק', בשווי 400 ש"ח

**ללא עלות למתאימים

  • Facebook
  • LinkedIn

© DREAMPACT 2020

תודה! :)

הצטרפו לניוזלטר

  • אנה פיטנר

סטארטאפ, עמותה, משרד ממשלתי וקרן הון סיכון נכנסו לבר

ולא, זאת לא התחלה של בדיחה.

צילמה: איריס פולישוק Iris Polishuk סטודיו פולי - עיצוב גרפי


לפני שנה, הייתי במיטאפ של קהילת SDG ישראל, על שותפות בין מגזרית. (להשגת יעד 17)


יעדי הפיתוח בר קיימא נקראים SDG's- Sustainable development goals. היעדים הגלובליים הם היעדים שעלינו, כאנושות, לממש יחד אם ברצוננו לשרוד ולשגשג על כדור הארץ. יש לנו כעשור, עד 2030, לשנות לחלוטין את הצורה שבה אנחנו צורכים אנרגיה, מקיימים חקלאות, מנהלים מים, מדברים עם שכנינו ועוד.


בעולם שפת הSDG נתפסת כפרדיגמה העולה של המאה ה-21. מדינות, ערים, עסקים, קרנות ועוד, משתמשות במסגור של ה- SDGs כדי להגדיר את מטרותיהן, להעריך את ביצועיהם ולקדם שיתופי פעולה רחבים.


17 המטרות לפיתוח בר קיימא

בעולם גלובלי של שינויים מפליגים בקצב מסחרר, הפתרון לבעיות רבות טמון ברשת יחסי הגומלין של אינטרסים וגורמים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים וסביבתיים.


כיום נדמה שפערי שפה, תפיסה, ידע כמו גם חוסר הסכמה על עקרונות פעולה מקשים כולם על הגעה לפתרונות מערכתיים מוסכמים. על סמך ההבנה שאי אפשר לעבוד לבד וליצור את האימפקט הרחב שנדרש כדי לתקן את הבעיות הבוערות כיום, התכנס פאנל רב מגזרי, שכלל בתוכו ממשלה, משקיעי אימפקט, יזמים והחברה האזרחית.


למרות שעברה שנה מאז המיטאפ, רוב המסקנות עדיין רלוונטיות. חשבתי שעדיף לפרסם מאוחר מאשר לעולם לא... :)





יזמות אימפקט

אורית שטראוס, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב- giving way סיפרה על הסיפור שמאחורי הפלטפורמה. היא הוקמה מתוך הפער בין האנשים שרוצים להתנדב, לבין העמותות להן חסרו הכלים להביא את המתנדבים אליהם. מה שיצר מתווכחים, שגבו אלפי דולרים על החיבור בין המתנדבים לעמותות- שהיו יכולים להגיע ישירות לנזקקים. Giving way יצרה דמוקרטיזציה בתחום, ויצרה מצב של win-win לשני הצדדים.


אורית טוענת שהתחום העסקי והחברתי מחוברים חזק כל כך בפלטפורמה שלהם, כך שכל KPI עסקי מודד בהכרח גם את ההצלחה החברתית ולהפך.


באשר ליזמי אימפקט מתחילים, היא המליצה לבחור טוב מאוד את השותפים הנכונים- וגם את המשקיעים הנכונים: "מפתה מאוד לקחת כסף מכל מי שמציע, אבל חשוב לוודא שהמשקיעים באותו קו מחשבה איתכם."


בדיון, עלו שאלות לגבי האפקטיביות של מערביים שרוצים לעזור לעולם המתפתח. אחד הסיפורים שהכי השפיעו על שטראוס, הוא על גברים עמידים שרצו לתרום לבתי ספר בכפרים מבודדים. כשנכנסו, הם ראו שהילדים יושבים על הרצפה, והציעו לתרום שולחנות וכיסאות. "זה נחמד מאוד שאתם מציעים לנו שולחנות וכיסאות", אמר המנהל, "אבל אם אתם באמת רוצים לעזור- התלמידים שלי שרים היטב, וחולמים להשתתף במקהלה. התנסות שהייתה יכולה להרים להם את הביטחון העצמי, ולשפר אותם בכל התחומים. הם יוכלו להשתתף במקהלה אם תהיה להם תלבושת.", הגברים השתכנעו, ותרמו להם תלבושות במקום.

מה שמראה על הצורך להיות קשובים לשטח, לא לשבת בבניין ולהעלות רעיונות- אלא לשאול את מי שאנחנו מנסים לפתור לו את הבעיה על הצרכים האמיתיים שלו.


דור העתיד


בניגוד לפרדיגמות של הדורות מעליהם, בני הנוער מבינים את הדחיפות, והצורך בפתרונות ברי קיימא לאתגרי התקופה. אחת הפאנליסטיות שאלה אותם לגבי רעיונות לסטארטפים, שיוכלו לפתור את האתגרים הגלובאלים- והופתעה מכמות הרעיונות הטובים, והבקיעות של הצעירים בתחומי הקיימות. ובכל זאת, רוב האנשים בטוחים שזה בכלל לא מעניין את הנוער. אחד הפאנליסטים פנה למנהלי בית ספר, על הצורך לדבר על התחומים הבוערים האלו בכיתות- ונתקל בשלל התנגדויות. לצדם, ישנה יוזמה של מורים מישראל, שמלמדים על משבר האקלים מתחת לראדר. התלמידים מתפוצצים מרעיונות, ורוצים לעשות משהו. ההוכחה הכי טובה היא "Fridays4future" בהם מיליוני בני נוער שבתו מבתי הספר למען העתיד וכדוה"א. גם התנועה הישראלית שובתת מדי יום שישי, ופועלת למודעות ציבורית מגוון דרכים. התרגשתי במיוחד לשמוע את גרטה טונברג מדברת על הצעירים מישראל בנאום שלה.






השקעות חברתיות


התפיסה הקלאסית בנוגע להשקעות- היא שמטרתן למקסם רווחים, ללא קשר לכמה מנצלות או מזהמות החברות המושקעות. אחרי קבלת רווחים- אפשר לעשות פילנטרופיה. השקעות חברתיות הופכות את הדיכוטומיה לאינטגרציה. ניתן לשאת רווחים, גם מחברות שמייצרות שינוי חיובי בעולם. בניגוד לסטריאוטיפים, אי אפשר לשים את כל השקעות האימפקט באותה קטגוריה. בדומה לכך שאין רק סוג אחד של השקעות נדל"ן, או רק סוג אחד של השקעות בבורסה- כך גם להשקעות אימפקט יש מטרות שונות ורמות סיכון שונות. ססיל בליליוס, כיום מנהלת האימפקט בקרן פיטנגו, אומרת שאסור להסתכל על מיזמי אימפקט כ"מסכנים", ככאלה שלוקח להם יותר זמן לצמוח ולהחזיר רווחים, אלא להבין שמדובר על התאמה של ציפייה וסוג השקעה כדי לפתור את האתגר החברתי שעל הפרק. היא ביקשה מהקהל, לבדוק איפה הכסף של קרנות הפנסיות שלו מושקע. "בעולם מושלם, כל ההשקעות הן השקעות אימפקט"- אם יותר אנשים יוודאו שהכסף שלהם מנותב למקומות הנכונים, נהיה יותר ויותר קרובים למציאות הזאת.


שיח הקיימות

הקהל שאל עד כמה ישראל רחוקה מהחלטת פרלמנט על מצב חירום אלימי, בדומה לבריטניה ואיסלנד. כמו כן, דובר על השינוי בדעת הקהל באשר לסביבה. אם פעם אנשים ראו בך הזוי אם ביקשת שלא להשתמש בחד"פ, היום זה נראה מתבקש, וחקיקה לגיטימית. (מה שהיה דיי אירוני, כשהגישו לנו משקאות עם קש).


דיויד דוניץ, ראש תחום חינוך וה-SDGs במרכז השל לקיימות, סיפר על התקופה שלפני ההקמה של מרכז השל, בה שיח הקיימות לא היה קיים בישראל. דאז, המייסדים נפגשו ותהו איך מכניסים את הרעיונות האלה למיינסטרים, ואיך בכלל אומרים sustainability בעברית.


שת"פים ומדיניות בישראל

הופתעתי לשמוע על ההתקדמות ביישום היעדים המשותפים במשרדי הממשלה. יעקב הדס-הנדלמן, שליח לקיימות ושינוי האקלים במשרד החוץ, סיפר כי בניגוד לרוב המדינות המערביות, הפעולה המשותפת בישראל פועלת מלמטה למעלה. מהשטח אל מקבלי ההחלטות. ישנו שיתוף פעולה רחב בין החברה האזרחית, המגזר העסקי, האקדמיה והממשלה. מצפן הקיימות סייע ביצירת שפה משותפת, שמביאה לשולחן את כל השחקנים, ומאפשרת לכולם לקחת חלק בשיח.

בנוסף, דובר על אפשרויות שלא מצריכות משאבים רבים, שמקדמות את יעדי הפיתוח בר קיימא, למשל, הקדמה לחקיקה בכנסת שתכלול בתוכה את היעדים הרלוונטי מ17 היעדים, שחברי הכנסת שמחו לאמץ. כמו כן, משרדי ממשלה הסכימו שהחלטות יהיו מבוססות SDG.


צילמה: איריס פולישוק Iris Polishuk סטודיו פולי - עיצוב גרפי