שיחת דיאגנוסטיקה שיווקית

שיחת ייעוץ בת 40 דק', בשווי 400 ש"ח

**ללא עלות למתאימים

  • Facebook
  • LinkedIn

© DREAMPACT 2020

תודה! :)

הצטרפו לניוזלטר

  • אנה פיטנר

מה אפשר ללמוד מהקמפיינים המוצלחים ביותר למימון המון במגזר החברתי?



כיום, עוד ועוד עמותות עוברות ממענקים, למימון המון (כחלק מגיוון התקציב, או כ100% ממנו). כך גם עסקים שנשענו על הלוואות, וסטארטאפים שנשענו על קרנות הון סיכון. השוק הזה הולך ומתפתח, וצפוי להגיע ל300 מיליארד דולר בשנת 2030.


במאמר הזה אני אתמקד במימון המון למטרות חברתיות:

  • למה יותר ויותר ארגונים עוברים למודל הזה?

  • מה היתרונות שלו?

  • מה מאפיין קמפיין מימון המון מוצלח?


וכדי לא לדבר באוויר... ניתחתי את הקמפיינים הבולטים ביותר של השנים האחרונות 😊


מה היתרונות של מימון המון?


רלוונטיות: יש בימנו לא מעט "עמותות זומבי"- ארגונים פעילים שהגשימו כבר את המטרה שלשמה הוקמו, או שהפסיקו להיות רלוונטיות לאתגרים של הקהילה או הנזקקים. ארגונים אלו ממשיכים להתקיים מכיוון שעדיין יש להם כסף בקופה. בדומה לעסקים לא תחרותיים שנסגרים, ומאפשרים לעסקים אחרים לעשות שימוש טוב יותר במשאבים לרווחת הצרכנים- כך ארגונים חברתיים שמיצו את זמנם צריכים להתפרק, כדי לאפשר לארגונים רלוונטים לנצל באופן מטיב יותר את המשאבים, תשומת הלב וכח האדם. מימון המון הוא דרך לבדיקת רלוונטיות. מוצרים שלא הצליחו להתרומם בקיקסטארטר, ספרים שלא הצליחו לגייס את הסכום המינימלי בהדסטארט- מאותתים שהקהל לא רוצה אותם (וזה בסדר!). בדומה, גיוס המון חברתי מאפשר לארגון לוודא שהוא רלוונטי לצרכים של הקהילה שלו, עוסק בתחומים שבאמת בוערים לציבור וכו'. מכיוון שהוא מאפשר לתומכים שלו לקחת חלק בקבלת ההחלטות, הוא גם ממשיך להשתכלל, להתאים את עצמו ולשמור על הרלוונטיות שלו.






מעורבות: מבחינה פסיכולוגית, ככל שאדם משקיע יותר זמן ומשאבים ברעיון מסויים, כך הוא גם ישתכנע ממנו עוד יותר, ויהפוך להיות שגריר נלהב. כלומר, העובדה שתומך כלשהו עבר ממצב של רק לעשות לייקים לארגון, לתרומה צנועה בחודש, הופך אותו לתומך פעיל יותר- כזה שיספר על הארגון לחברים שלו, יצא להפגנות וכו'. מבחינת הפוליטיקאים שמגייסים תרומות קטנות מהציבור, הכסף עצמו הוא דיי שולי - בפועל הם רוצים ליצור "שגרירים נלהבים". התומכים ששמו על פוליטיקאי כסף, ישכנעו גם את החברים והמשפחה שלהם להצביע לו, כדי לא "להפסיד" בבחירה שהם עשו. לכן, הרבה ארגונים שעוסקים בשינוי מדיניות מגייסים כסף מהציבור- כדי לקבל תמיכה כפולה.

למשל, ויגן אקטיב לא מעוניינים ליצור "רק" קהילה של תורמים טבעונים, אלא גם של פעילים חברתיים. אקטיביסטים שישתתפו בפעילות השטח שהם מארגנים, ישכנעו את החברים שלהם להצטרף לאתגר 22+, ישתפו את הפוסטים של הארגון ועוד.



לא רק תומכים, אלא גם פעילים


יציבות: המגזר השלישי מאופיין בחוסר יציבות גבוהה, תוכניות חברתיות נפתחות ונסגרות כל הזמן. מימון המון מאפשר לקבל יציבות גבוהה יותר, באותו עיקרון של פיזור תיק מניות. כמו כן, מימון המונים כחלק מעוגת התקציב הכללית מאפשרת לגוון את מקורות המימון.

1000 תורמים קטנים מהווים קרקע יציבה יותר מ3 תורמים גדולים. במודל מימון ההמון, חלק מהתורמים יעזבו, אבל זה לא ישפיע משמעותית על פעילות העמותה. מהצד השני, אם תורם גדול עוזב, זה מוביל לקשיים כלכליים עצומים, ולעיתים אף לסגירת העמותה.


גמישות: הפילנטרופיה המסורתית מגיעה עם המון הגבלות. יש קושי גדול לשנות את ייעוד הכסף גם אם נמצאה דרך אפקטיבית יותר להשתמש בו. יש חוסר לגיטימציה לכישלונות, שמונע חדשנות חברתית. כלומר- אנחנו נשארים עם פתרונות בינוניים, מכיוון שהממנים לא מוכנים להסתכן עם כסף ציבורי או פילנטרופי. במימון המון, המורכב מהרבה סכומים קטנים, מאפשר לארגון מרחב של ניסוי וטעייה- התנסות בפתרונות חדשים שיכולים להביא לתוצאות טובות יותר, אפשרות לעשות פיבוט כשפעילות חברתית כלשהי מתבררת כלא מוצלחת, ניתוב המשאבים למקום שבו הם יעשו מקסימום אימפקט וכו'. כפי שציינתי, גם אם חלק מהתומכים לא יאהבו את זה, האפקט של הפרישה שלהם הוא שולי.

סוגים שונים של מימון המון

לא אילוץ, אג'נדה

הרבה אנשים חושבים שגיוס המון הוא פשרה. "הם לא הצליחו לגייס מקרנות פילנטרופיות, אז הם מגייסים מהציבור." כפי שציינתי, למימון המון יש דווקא הרבה יתרונות, וארגונים מסויימים מחליטים לפנות לנתיב זה באופן מודע, ולוותר על מקורות מימון סטנדרטים.


למשל, "שקוף", "לובי 99" ו"דמוקרטTV" – כולם פועלים במודל של מימון המון, מתוך אג'נדה לייצג את הציבור, ולא להישען על תורמים גדולים עם אינטרסים. צורת המימון הזו מאפשרת לארגונים להנות מאמון ולגיטימציה גבוהים יותר. יותר מזה- חלק מהארגונים מהז'אנר אפילו מגבילים את גודל התרומה, כדי שלא תיווצר תלות גדולה בתורם יחיד.


מימון המון עם תמורה

סוג נוסף של מימון המון נותן תמורה מסויימת לתומכים שלו. הוא מאפשר להתמודד עם הבעיה הפסיכולוגית בה אדם תורם כסף לארגון, ובעצם "יוצא בידיים ריקות".


ויגן אקטיב (פרוייקט של ויגן פרנדלי)– נותן לתומכים שלו הטבות בעסקים ומסעדות טבעוניות. (וכך, הוא לא רק מקבל את כספי התומכים, אלא גם מעודד צמיחה של עסקים טבעוניים).





עקרונות


מתורמים לשותפים

שינוי מיינדסט: אי אפשר להסתפק במערכת יחסים שטחית עם התומכים, בה הארגון משגר כמה כרטיסי תודה ובזה נגמר העניין. תומכים בפרוייקטי מימון המון רוצים להיות שותפים אמיתיים. כלומר: לקחת חלק פעיל בקבלת ההחלטות, להרגיש שהם לא רק תורמים 100 שקל, אלא לוקחים חלק משמעותי במשהו גדול.


כמעט כל הארגונים שמצויינים בפוסט הזה נותנים לתורמים שלהם מקום רחב לבחירה:


  • שקוף מאפשרים לתומכים (מו"לים) שלהם לבחור את הנושאים הבאים לתחקירים.

  • ויגן אקטיב מאפשרים לתומכים לבחור לאיזה קמפיין שאפתני הכסף שלהם יגיע.

  • לובי 99 מאפשרים לתומכים שלהם לבחור אילו נושאים הארגון יקדם בכנסת.

שקיפות ודיווח


בגלל שמדובר בתמיכה קבועה, התומכים רוצים לקבל באופן קבוע מידע לאן הכסף שלהם הולך, ומה הוא הצליח להשיג. בין אם מדובר על שקיפות פיננסית, ובין אם מדובר על עדכונים תקופתיים על התקדמות הארגון בתחומים שהם תרמו אליו.


שקיפות רדיקלית של ארגון "שקוף":




בcharity:water, ארגון המספק מים נקיים לנזקקים, ומגייס את רוב התקציב שלו מהציבור, התומכים מקבלים דיווח תקופתי לגבי התקדמות הפרוייקט שהם תרמו אליו. כמו כן, לכל פתרון מים מצורפות קואורדינטות, שמאפשרות לעקוב אחר הפעילות בזמן אמת.


עוד על charity:water בפוסט הזה.


קהילה


התומכים רוצים להרגיש שהם חלק מקהילה, לא בוואקום. הם רוצים לקחת חלק אקטיבי, להכיר פעילים נוספים, לדון על תחומים בוערים, לקבל במה להעלות את הרעיונות וגם את החששות שלהם. יש דרכים שונות בהן ניתן לבנות קהילת תומכים, שמשתנה בהתאם לסוג ולמטרה של כל ארגון. דרכים פופולריות הן ניוזלטר, קהילות פייסבוק, אירועים אונליין ואופליין ועוד.



התומכים רוצים להיות חלק מקהילה

אם אהבתם את הפוסט מוזמנים להצטרף לניוזלטר!