• Facebook
  • LinkedIn

© DREAMPACT 2021

תודה! :)

הצטרפו לניוזלטר

  • anna9403

למה השקעות אחראיות מניבות תשואות טובות יותר עם הזמן?


פורסם לראשונה בלוג של ליאור כותבת באחריות

משקיעים רבים מתלבטים האם להשקיע בחברות “רגילות” כדי למקסם רווחים, אל מול חברות “אחראיות”, כדי שהכסף שלהם לא יעשה רע בעולם. ובכן, מסתבר שלא צריך לבחור. לא רק שהשקעות אחראיות לא מובילות לביצועים פחות טובים, אלא להפך! השקעות אחראיות מובילות לביצועים יותר טובים עם הזמן.



איך מודדים אחריות תאגידית? כדי לבדוק את ביצועים של תאגיד באשר לאחריות התאגידית שלו, לצורכי השקעה, משתמשים במדד ESG (environment, society, governance) זהו מדד חיצוני הבודק ביצועים של תאגיד בתחומים של חברה, סביבה וממשל תאגידי. בואו נבחן מה קורה לתאגיד שמפשל באחד או יותר מהתחומים הללו.

סביבה חברות, ברובן, לא משלמות על הנזק הסביבתי שהן יוצרות. זהו כשל שוק שמאפשר להן “להתעלם” ממנו ולהתרכז במקסום רווחים.

המצב הזה לא הולך להימשך עוד זמן רב, אנחנו רואים שינויים גדולים בדעת הקהל, ערים ומדינות מטילות קנסות על מזהמים, וכך גם רגולציות סביבתיות אחרות. למשל, ב90 מדינות הגבילו את השימוש בפלסטיק חד פעמי: החל מקנסות, איסור חלקי ועד לאיסור גורף. כמו כן, אנחנו רואים עוד רגולציות של “המזהם משלם”, הצרכנים מתעדפים חברות מקיימות, ומוכנים לשלם יותר עבור מוצרים ירוקים יותר.

חברות שלא חיכו למחוקק, השקיעו כספים כדי לפתח פתרונות חדשניים לאריזות ולתהליכי הייצור שלהם, הולכות לצאת ביתרון ענק על פני חברות שעד כה ישבו על הגדר.

ממשל תאגידי באופן מעניין, יש קורולציה בין הרבה פרקטיקות “חברתיות” לבין שיפור בביצועים. למשל, 41% מהמנכ”לים אומרים שהם לא מגייסים מועמדים מגוונים יותר בגלל חוסר בזמן (כלומר, מדובר על שיקול שנמצא בתחתית סדר העדיפויות…)

שזה חבל, כי חברה עם כוח אדם מגוון, פרודקטיבית יותר ב35%! כמו כן, חברות שקופות יותר, שמתייחסות טוב יותר לעובדים שלהם ונותנת להם יותר מקום בקבלת ההחלטות, מושכות ומשמרות עובדים איכותיים.

חברה צרכנים נהים מודעים יותר, ולא רוצים לתגמל חברות שמשתמשות בפרקטיקות לא מוסריות. יותר מזה, צרכנים מוכנים לשלם יותר, כדי להשתמש במוצרים חברתיים יותר לאדם ולסביבה. אחד האירועים הגדולים שהציתו את השיח בנושא, הוא “מהפכת האופנה”:

אחד מהמפעלים שסיפקו סחורה לרשתות האופנה המהירה, קרס והרג אלפי עובדים.המפעל נבנה ללא אישור, ותוכנן לשמש כשטח מסחרי לחנויות ומשרדים, ולא לציוד ייצור כבד. יום קודם לכן, תועדו סדקים במבנה. בעקבות הדד-ליינים הלוחצים מרשתות האופנה, ההנהלה הפצירה שהמבנה בטוח, ואיימה על העובדים שלא יגיעו שתעכב את השכר שלהם בחודש. בשעת העומס, המפעל קרס, בטרגדיה שהותירה 1,134 הרוגים ו2,500 פצועים.

האירוע הוביל לרעש ציבורי גדול, והכריח חברות אופנה מהירה להפעיל פרקטיקות אתיות ושקופות יותר בניהול שרשראות האספקה שלהן.

חברות שמזלזלות באימפקט החברתי שלהם, פוגעות באמון הלקוחות ובעלי העניין שלהן, ופותחות צוהר לנזק תדמיתי והפסד כלכלי.



לסיכום, תאגידים בעלי אחריות תאגידית גבוהה יותר נהנים מביצועים טובים יותר, מכיוון שהם מבצעים ניהול סיכונים. הם מפעילים על עצמם מעין רגולציה עצמית, ולכן הם באים מוכנים יותר לעתיד של שינויים ברגולציות שונות והעדפות צרכניות.

ומה שעוד יותר מעניין, בעיניי, זה לא רק רעיון תיאורטי או אקדמאי. למרות שהתחום עדיין בחיתוליו בארץ, בתי השקעות עצומים במערב, מנתבים את הכסף שלהם מחברות מזהמות ולא אתיות, לחברות עם מדדי אחריות תאגידית גבוהים.

בלאקרוק, שמנהלת השקעות של 7 טריליון דולר (פי 5 מתקציב מדינת ישראל), מפעילה שיקולים של חברה וקיימות בהשקעות שלה, וכתבה למנכ”לים כך: “חברת תרופות שמעלה את המחירים ללא חת, חברת כרייה שמזלזלת בחשיבות של בטיחות, בנק שלא מכבד את הלקוחות שלו- החברות הללו ימקסמו רווחים בטווח הקצר, אבל יפגעו בטווח הרחוק. מצד שני, חברות שמתחייבות לתכלית חברתית, וליצירת ערך לכל בעלי העניין, מצליחות להתחבר ברמה גבוהה ללקוחות שלהן, ולהתאים את עצמן לצרכים המשתנים של החברה. תכלית חברתית ((purpose היא המנוע לרווחיות לאורך זמן.”